מה קורה בגוף כשכועסים (ולא רק על הילדים…) ואיך יוצאים מהכעס?

כעס הוא רגש לגיטימי כמו כל רגש אחר. אין אחד שלא כעס בחייו ואני חושב שזאת לא תהיה הגזמה לומר שאין אחד שלא כעס על הילדים שלו.

כל עוד הכעס תחום בזמן ובמרחב, הוא מתחיל ונגמר והוא לא פוגע, הכל בסדר. הבעיה מתחילה כשהכעס נתקע ואליו מתלווים רגשות אחרים כמו רגשות אשם – כל כך נפוץ כשנוגע לילדים, נכון?

מה קורה בגוף כשאנחנו כועסים?

בראייה הסינית והיפנית, לרגשות יש כיוון. למשל, המשפט הכל כך נפוץ, "עלה לו הדם לראש", מתאר אדם מאוד כועס. ולא צריך לעלות הדם לראש כדי להרגיש שכשאנחנו כועסים, יש הרגשה שהדברים עולים למעלה.

במקרים הקיצוניים יותר זה מורגש כמו כאב ראש, ציפצופים באוזניים, תחושת סחרחורת ועוד.

אבל גם כשהכעס מתון יותר, ההרגשה היא שאנחנו יוצאים מאיזון. נוצר חוסר שקט וקל לרגשות אחרים, כמו רגשות אשם, כאמור, להצטרף לחגיגה ולהעיק.

מה שבפועל קורה בגוף, הוא שרגש כמו כעס יכול לעורר הפרשת אדרנלין והורמוני מתח אחרים (כמו קורטיזול), שגורמים לגוף להיות מתוח ודרוך.

ההורמונים משייטים להם בגוף וגורמים לנו להמשיך להיות במתח הרבה אחרי שגורם הכעס עבר.

בראייה הסינית והיפנית האנרגטית, האנרגיה ממשיכה להישאר למעלה, באזור הראש, מה שגורם לחוסר שקט ולתופעות לא נעימות לפעמים, כמו שהזכרתי מקודם.

כעס מתמשך יכול להוביל למחלה

התפיסה של רגשות ברפואה הסינית והיפנית היא כגורם שיכול להביא למחלה. זה קורה כאשר רגשות נתקעים לאורך זמן ואנחנו מתקשים לשחרר אותם. 

בעצם מדובר בכדור שלג – נוצר כעס => שמוביל למתח => שמקשה להשתחרר מהכעס => ולאורך זמן נוצר דפוס של כעס – כועסים מדברים קטנים אפילו => המתח "מתקבע" בגוף => מחלות שקשורת במתח יכולות להתפתח.

זהו תהליך, ולפעמים תהליך ארוך, אבל חשוב להכיר אותו, להבין אם אתם כועסים בקלות ולדעת מה לעשות כדי לשחרר את הכעס, אחרי שכעסתם.

מה לעשות כדי לשחרר את הכעס?

כעס, כמו שאמרנו, הוא רגש לגיטימי. איך פחות לכעוס? זה עניין לפוסט אחר. כאן אני רוצה להציע פתרון למצב בו אתם כועסים אבל מרגישים שאתם תקועים בכעס. למעשה, הפתרון הזה יכול גם להוציא אתכם מהמעגל של לכעוס בקלות!

לשנות את כיוון הכעס

אז לכעס יש כיוון – מעלה. כלומר, כשאנחנו כועסים האנרגיה מתרכזת בחלק העליון של הגוף ונוצר פעמים רבות גם כיווץ – כתפיים, שכמות וצוואר מכווצים, מכירים? זה המתח והכעס.

לכן אנחנו רוצים להניע את הכעס מהחלקים העליונים של הגוף.

איך עושים את זה?

השונישין – דיקור יפני ללא מחטים, מציע אפשרות טובה ופשוטה. בטיפול, שנועד לתינוקות וילדים (אבל גם מבוגרים נהנים ממנו) אנחנו מנתבים את האנרגיה כדי שתזרום בחופשיות ולא תיתקע.

כך נעשה גם כאן, באמצעים ביתיים.

אתם מרגישים מתוחים/לחוצים/כועסים? עשו את זה:

  1. קחו מברשת שיניים (עדיף לא זאת שאיתה אתם מצחצחים).
  2. הורידו חולצה (אפשר להישאר עם גופיה – צריך שהכתפיים יהיו חשופות) 
  3. בצעו הברשות עדינות (עדינות זה אומר ללא לחץ על המברשת, כמו ליטוף) עם המברשת:
  •  מאזור בסיס הגולגולת (השקעים) כלפי השכמות
  • מחיבור השכמה לצוואר ועד הכתף
  • גב עליון – ממרכז עמוד השדרה כלפי חוץ. אם יש מישהו שיכול לעשות את זה עבורכם, תנו לו להבריש משני צידי עמוד השדרה כלפי מטה.
  • חזה- ממרכז החזה, עם כיוון הצלעות כלפי חוץ

חיזרו על כך תנועה בין 8 ל-10 פעמים. חשוב – הכיוון הוא כלפי חוץ ומטה.

4. תוך כדי ההברשות, קחו נשימות עמוקות מהאף ושחררו את האוויר באיטיות מהפה.

התרגיל הזה לוקח בסך הכל בין 3 ל-5 דקות.

לכעוס פחות ולצאת ממעגל הכעס

זאת המטרה של התרגול הזה – לכעוס פחות ולצאת מהמעגל הזה של הכעס שאנחנו מסתובבים בו בלי שליטה.

ההברשות מעודדות זרימה של האנרגיה התקועה והם גם עוזרות לווסת ולאזן את ההפרשה ההורמונלית.

ממליץ לכם לקחת מברשת שיניים ולנסות את זה בהקדם! רק שימו לב וקראו בעיון את ההנחיות.

שתפו אותי בהרגשה 🙂 וגם בשאלות, כאן למטה ב"תגובות"

עד כמה המגע חשוב לילדים? העור נותן לנו תשובות חד משמעיות

מגע הוא חשוב וחיוני ממש כמו מים ומזון. המגע חשוב במיוחד לילדים וזה נושא שנחקר לא מעט.

זיכרון מתוק ואישי שלי שקשור במגע וילדים מחזיר אותי כמעט 9 וחצי שנים אחרונה, כשנולדו התאומים שלי.

אחד מהם היה קצת קטן אז הוא שהה בפגייה, ואין לכם מושג עד כמה שמחתי כשהרופא אמר שאחד הדברים החשובים לפג הוא מגע ומגע ישיר – גוף לגוף, ושזה נחקר ונמצא מאוד יעיל להתפתחות.

הם קראו לזה "קנגורו" – מורידים חולצה ושמים את התינוק על החזה, צמוד אליך ומכסים. אין הרגשה טובה וחמימה יותר מזה.

אז כולנו מודעים לכך ומנסים לתת כמה שיותר מגע אוהב לילדים שלנו, וכאן אין יותר מדי – אף אחד לא פוחד ממנת יתר של אהבה (פרט אולי לילדים מתבגרים J).

העור חושב, מרגיש ויודע

כשאנחנו מחבקים או נוגעים, המגע נעשה בין עור לעור. העור נתפש יותר מדי פעמים כמובן מאליו, והגיע הזמן לתת לו את הכבוד המגיע לו, כי העור קולט את התחושות ומתרגם אותן להפרשת חומרים שונים שעוזרים לנו להרגיש טוב יותר.

מבחינה התפתחותית עוברית, ישנן 3 שכבות שנוצרות בתחילת ההתפתחות העוברית, והעור והמוח (ומערכת העצבים שהמוח הוא חלק ממנה), נוצרים מאותה שכבת תאים (שקרויה אקטודרם).

כך שיש קשר ישיר בין המוח לעור שמתחיל עוד ממש מההתחלה, והעור למעשה מעבד את התחושות, שולח אותות למוח אבל לא רק.

העור גורם להפרשת הורמון שגורם לנו להרגיש מאוד טוב

במחקים שנעשו, בעיקר ביפן, התגלה שעל העור יש קולטנים (רצפטורים) שמשפיעים על הפרשת הורמונים וחומרים שמשפיעים על מערכת העצבים, על רמות המתח שלנו וגם על מערכת החיסון.

התגלה שגירוי הקולטנים הללו גורם להפרשת אוקסיטוצין, שנקרא גם הורמון האהבה.

וויקיפדיה סיכמה יפה את מה שההורמון המופלא הזה עושה: "אוקסיטוצין (Oxytocin) הוא הורמון שמכווץ את הרחם בזמן לידה ומקל על הפרשת החלב בזמן הנקה. מכונה גם "הורמון האהבה". אוקסיטוצין מופרש אצל נשים וגברים בזמן אורגזמה. אוקסיטוצין משמש גם כמוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר) שממלא תפקיד בקשרים חברתיים, ולפי מחקרים עדכניים, עשוי להשפיע על יצירת האמון הבין-אישי"

רמות המתח יורדות, מערכת החיסון עולה

כשאנחנו מרגישים טוב, אהובים ונאהבים, רמות המתח-סטרס יורדות, וכשאין מתח, מערכת החיסון יכולה לתפקד במיטבה – להתחזק, לטפל בבעיות שונות בגוף, ללמוד ולהתפתח.

אצל תינוקות וילדים קטנים זה יותר עוצמתי – מערכת החיסון עדין לא בשלה, היא מגיבה, לפעמים בדרמטיות, לחשיפה לחיידקים, וירוסים וכדומה, ומחלה מתפתחת.

מרכיב שלפעמים בלתי נראה אצל הילד שקשור בתפקוד מערכת החיסון הוא המתח, ואנחנו ההורים לרוב לא מרגישים בכך – איזה סיבה יש לילד להיות מתוח?

האמת היא שיש לא מעט סיבות שקשורות בעיקר בסביבה – לחץ של ההורים (ולא צריך להראות את זה, מרגישים…), ויכוחים ומריבות, מסגרת חדשה שהילד פוגש ועוד.

הבעיה היא שהילדים, במיוחד הקטנים, לא יודעים להראות שהם במתח, ולפעמים הדרך של הגוף להציג את המתח בו היא נמצא היא באמצעות מחלה.

מערכת החיסון מתפקדת, כאמור, פשוט פחות טוב ונוצרת מחלה שאחד מתפקידיה הוא גם לנקז החוצה את המתח שנצבר.

איך תוכלו לעזור לילד שלכם?

בפוסט הזה דיברתי על מגע, וזאת המטרה – ליצור יותר הזדמנויות למגע.

מגע אוהב, חם, לא שיפוטי ולא תלוי בכלום (לא כפרס על משהו, למשל חיבוק אם הילד קיבל ציון גבוה) עוזר מאוד.

אצלי בקליניקה, פרט לטיפול השונישין (דיקור יפני ללא מחטים לילדים), שכולל בתוכו מגע – וזה לפעמים מדהים לראות איך ילד נרגע בשניות, אני מדריך את ההורים לבצע טיפול ביתי פשוט, שלוקח כמה דקות ביום, ופרט לכך שזה עוזר בטיפול, זה מקרב בין ההורה לילד וכולל בתוכו מגע "בילט אין".

הטיפול של ההורה בילד בבית מאוד מרגיע אותו – יש לילד זנן איכות נטו עם ההורה (וזה מתקשר גם לפוסט הקודם – מה הילדים שלנו זוכרים כשהם גדלים), הוא מקבל מגע – אחד מאבני היסוד, והוא נרגע ומתחזק.

אז קדימה, אתם מוזמנים לתת אהבה, חום ומגע ולדעת – זה מרפא!

אז מה הילדים זוכרים מההורות שלנו (כשהם גדולים)?

כולנו רוצים שהילדים שלנו יחוו ילדות טובה ויגדלו להיות מבוגרים מצליחים שחיים חיים טובים ומאוזנים.

אנחנו רוצים להיות הורים טובים ומשפיעים, ולא פעם עולה השאלה, מה הילדים יזכרו מאיתנו כשהם יהיו גדולים? מהן החוויות שהם הכי ייקחו איתם, שגם יעזרו להם לבנות חיים טובים ומאושרים כמבוגרים?

בפוסט שכתבה ארין קורט, מורה ומאמנת הורים קנדית, היא ריכזה 10 נקודות חשובות שעלו במחקרים, על מהם הדברים הכי משמעותיים שילדים זוכרים מההורים שלהם, ואלו דברים עזרו להם בבגרות (סיכום הנקודות הופיע בכתבה מאת קרן צוריאל הררי, באתר כלכליסט לפני יותר מ-5 שנים).

בחרתי להביא לכם 2 נקודות חשובות, מתוך העבודה שלי בקליניקה עם ילדים והורים:

  1. זמן אינטימי עם ההורה

מכירים את זה שאתם קונים לילדים צעצועים ומשחקים, לפעמים יקרים, ואחרי זמן קצר הם מאבדים עניין בהם, הרבה פעמים לטובת אבנים או דברים שהם מצאו בגינה?

ילדים הם פשוטים והם זקוקים לדברים פשוטים. הדבר הכי פשוט והכי בסיסי שאנחנו יכולים לתת להם הוא זמן איתנו, עדיף זמן בלעדי עם כל ילד.

השאלה הגדולה היא איפה מוצאים זמן לכל ילד? בין כל עשרות המטלות שיש לנו בכל יום, בבית ובעבודה.

נכון, זה אתגר, אבל החדשות הטובות הן שלא צריך עבור זה הרבה זמן, גם זמן קצר בו עושים ביחד פעילות משותפת, עדיף גם פעילה, הם משמעותיים עבור הילד.

אני רואה את זה שוב ושוב אצלי בקליניקה – בכל טיפול ההורה מקבל טיפול ביתי פשוט וקל, שאותו הוא צריך לבצע בכל יום, פעם-פעמיים וזה לקוח משהו כמו 5 דקות.

כשאני שואל את ההורים "איך היה?" הרבה מהם מספרים שקודם כל הילדים מאוד שמחים על הטיפול (ולא צריך להביע את זה במילים, פשוט מרגישים) וגם להם ההורים זה עושה טוב – כי הטיפול הביתי מאפשר להם להקדיש זמן אינטימי לאותו ילד, גם אם זה לכמה דקות.

מה גם שהם מרגישים שהם תורמים לבריאות של הילד, וזה נותן ביטחון ומרגיש נהדר.

הזמן האינטימי הזה עם הילדים גם מרגיע אותנו. אני כהורה מרגיש שכשאני ממוקד בלהיות עם הילדים שלי (בלי מסכים ומכשירים כאלה, בשאיפה…), זה מרגיע אותי, מחזיר אותי להוויה בסיסית – ממש מאפס, וזאת הוויה שחסרה לנו כשאנחנו חיים את "החיים של המבוגרים".

אז זכרו – משך הזמן פחות חשוב, עצם העובדה שאתם מבלים עם הילד גם בדרך הכי פשוטה ובסיסית (ואם אפשר, זמן אינטימי עם כל ילד בנפרד) עושה הרבה עבורו וגם עבורכם.

  1. הקפדה על אוכל בריא

ילדים זוכרים לטובה שהקפידו איתם על אוכל בריא! נשמע מפתיע? אולי…הרי כמעט כל ילד יעדיף ממתק על אוכל בריא, אבל כשהילד רואה שההורה מקפיד איתו על אוכל בריא זה מראה לו שלהורה אכפת ממנו, וזה חשוב מאוד מאוד.

מה היחסים והמינון בין אוכל בריא וממתקים? זה עניין אישי ומשתנה. כמובן שהשאיפה היא שהילדים יאכלו אוכל כמה שיותר בריא, ומצד שני מלחמות רבות סביב עניין הממתקים גם עלולות להזיק ולתסכל את הילד.

העיקרון המנחה הוא להחליט. אפשר בשיתוף הילד, אפשר כמובן תוך הסברים (אם הוא כבר בגיל המתאים להסברים, מעל גיל 6 בדרך כלל) ובלי כעס או תסכול מבחינתכם.

ילדים הם גמישים. נכון, ייתכן שבהתחלה הם יתמרמרו, אבל כשהעניינים ייכנסו לשגרה, בטווח של מספר ימים עד שבועות ואתם תעמדו מאחורי מה שהחלטתם, הילדים יתרגלו.

אני לא בעד שינויים תזונתיים דרסטיים ומהירים. נדרשת גמישות וזמן, לכן, אצלי בקליניקה אני מנחה את ההורים לעשות החלפות – דבר בדבר ובהדרגה.

ובשורה התחתונה עושה טוב לדעת שהקפדה על תזונה בריאה, למרות כעסים ותסכולים מצד הילדים, במיוחד בהתחלה עד שנכנסים למסלול, הוא דבר משמעותי עבור הילדים ולמעשה, מראה להם שהבריאות שלהם חשובה לנו, ואת זה הם זוכרים גם לטווח ארוך.

כולנו רוצים להיות משמעותיים עבור הילדים שלנו, כולנו רוצים לתת להם ערכים וביטחון שישרתו אותם כשהם יהיו מבוגרים, איזה כיף לדעת שזה בידיים שלנו!

מה אתם חושבים? איזה עוד דברים חשובים לילדים לדעתכם? כתבו לי כאן למטה

מה לעשות ומה לא כשהילד חולה

מזג האוויר משחק בנו ומתעתע. הילדים שלי אוהבים לישון עם ביגוד הכי קליל שיש. צודקים! זה הכי נוח. וזה גם מאוד טבעי בעיניהם, גם עכשיו, כי הימים עדין חמים ולא נקלט בהיגיון שיכול להיות שהלילות יהיו שונים לגמרי מהימים – קרירים עד קרים (תלוי איפה אתם גרים).

עוד סימן לכך שהחורף בפתח הוא שהרבה ילדים מנוזלים, משתעלים או ממש חולים – יש חום, הם לא יכולים ללכת לגן ולבית הספר, ואתם ההורים, איתם כמובן.

השינוי הפתאומי!

הילד משחק, צוחק ונהנה ופתאום מצב הרוח מקבל תפנית של 180 מעלות. הוא מתחיל לרטון, האף מתחיל לנזול ויכול להיות שגם החום עולה. התקררות, מכירים?

בוודאי שכן, כי אין ילד שלא מתקרר. לפי סקר שנערך לאחרונה, ילדים חולים במחלות כמו נזלת, שיעול, חום והתקררות כ-8-10 פעמים בשנה בממוצע, כך שברור שהתקררות היא בלתי נמנעת. 

כל עוד הילד חולה יומיים שלושה, המחלה אינה מסתבכת, הוא מחלים ועוברת תקופת זמן סבירה עד המחלה הבאה, אין כל בעיה. אבל כשהילד חולה למשך שבוע, המחלה מסתבכת (לדוגמא שיעול שהופך לדלקת ריאות), והוא חוזר להיות חולה תוך זמן קצר, הדבר מלמד לרוב על מערכת חיסון חלשה ויש לחזקה, אבל זה כבר חומר לפוסט אחר.

למה זה קורה בעצם?

כשאנחנו יודעים שדברים לא קורים סתם, זה מרגיע אותנו. אז למחלות הנשנות של הילדים, במיוחד הקטנים, יש מטרה ואפילו טובה – להתקררות תפקיד חשוב בבניית מערכת החיסון הילד ולכן היא לא סתם מופיעה.  

נחזור לרגע לגיל הראשוני ביותר: לרגע שבו התינוק נולד. הוא לוקח את הנשימה הראשונה ומוכן לינוק בפעם הראשונה. למעשה, זאת נקודת ההתחלה של מערכות הנשימה והעיכול – הן מתחילות לעבוד ממש בנקודה הזאת.

כן, מערכות הנשימה והעיכול הן חדשות לגמרי, ובשונה ממערכת אחרות כמו הלב, הכבד והכליות, שהתחילו לעבוד ממש בשלבים מוקדמים של העוברות, אין למערכות הנשימה והעיכול ותק. לכן, הן לא בשלות.

למערכות האלה תפקיד חשוב מאוד ביכולת ההתמודדות של התינוק. בנוסף, התינוק נולד ללא מערכת חיסון – הוא מקבל רזרבה מהשילייה לחצי שנה, ורק אז מתחיל לפתח את מערכת החיסון שלו, שכמו צבא, זקוקה לאימונים ו"קרבות" ואלה מגיעים בדמות מחלות. לכן הילד חולה כשהוא נחשף לראשונה לכמות גדולה ומרוכזת של וירוסים ו/או חיידקים וגם ילדים ואנשים חדשים, רגשות ועוד.

ואיפה זה קורה? נכון, בדרך כלל במסגרת חדשה.

זה יכול לקרות גם בהזדמנויות ובמקומות נוספים כמובן וחשוב לזכור שזה לא רק וירוסים וחיידקים, אלא גם רגשות. הילד הקטן עדין לא מעוצב רגשית ובגלל זה יוצר תגובות רגשיות לכל דבר. לכן, שינויים במצב הרגשי משפיעים גם על מערכת החיסון. 

אז מה כדאי לעשות?

יש פעמים שלא צריך לעשות דבר. כמו שההתקררות הגיעה, כך היא תלך ואתם בטח מכירים את זה מההיסטוריה הפרטית של הילד שלכם. מצד שני, אם אפשר להקל על הילד או שההתקררות נמרחת, למה לא לעשות משהו בכל זאת?

אני מאמין גדול ביכולת של הורים לעזור ולתמוך בילדים שלהם כשהם אינם במיטבים. בעיני, כל הורה יכול. כמובן, לא להימנע מללכת לרופא אם צריך, זה חשוב, אך יש, במקביל לרופא (לא במקום!) הרבה מה לעשות כשהילד לא במיטבו.

זה מרגיע אותנו ההורים כשיש לנו מה לעשות, וזה גם מרגיע את הילד שההורים שלו פחות לחוצים ויותר יודעים (ודיברנו קודם על רגשות – לחץ בהחלט מחליש את מערכת החיסון). 

הנה כמה אפשרויות טבעיות ופשוטות שיכולות להקל על המצב:

=> בצל חתוך למשך השינה

דרך פשוטה לטיפול בהתקררות, נזלת ושיעול היא לחתוך בצל לשניים, להניח בצלחת כמה שיותר קרוב למיטה למשך שנת הלילה. מצוין גם כמניעה למחלות החורף.

=> גרב "מחוממת"

בתוך גרב (חשוב שתהיה מכותנה) שמים גרגירי אורז (לא מבושלים) או מלח גס ומחממים קלות במיקרו. לחילופין מחממים קלות את גרגירי האורז או את המלח הגס במחבת ואז מכניסים לגרב. בודקים על עצמכם שהגרב לא חמה מדי, ומעסים איתה בעדינות את בית החזה (בעיקר חלקו העליון) ואת הגב העליון.

=> אדי טימין להקלה על הצטננות (מעל גיל 3)

לסיר מים מורתחים מוסיפים חופן עלי טימין (מיובשים או טריים), מכסים את הסיר במגבת גדולה, מכניסים את הראש ושואפים את האדים.

ומה לא כדאי לעשות?

יש כמה דברים שלא יועילו בזמן מחלה (ואולי אף יזיקו):

=> דאגת יתר

כמובן, קל להגיד אבל יש לדאגנות שלנו כהורים השפעה על הילדים, במיוחד הקטנים. כשאנחנו דואגים גם הילדים דואגים ואפילו נלחצים, בזמן לחץ/סטרס, מערכת החיסון עובדת פחות טוב ויכולת ההתמודדות עם המחלה יורדת. איך לא דואגים? מבינים עד כמה שניתן למה זה קורה (וחלק מהסיבות כתובות כאן למעלה), עושים דברים כדי להקל (כנ"ל), ואם מרגישים שזקוקים לביקור אצל הרופא, פשוט הולכים. למטופלים שלי יש קו פתוח אלי להתייעצות כזאת, מה שעוזר להם ומרגיע אותם.

=> לא לדאוג מכך שהילד לא אוכל בזמן שהוא חולה (בהמשך לדאגות 🙂 )

 תיאבון הוא מנגנון טבעי שמווסת על ידי הדוף. כשהילד חולה, הגוף זקוק למשאבים רבים כדי להתמודד עם המחלה ואז התיאבון יורד. אל תדאגו בקשר לזה ובוודאי שאל תכריחו אותם לאכול – אחרי מחלה הילדים מחזירים לעצמם את מה שהחסירו. מה שחשוב הוא להקפיד על שתייה מרובה.

=> לא למהר להוריד חום 

מחקרים הראו שהורדת חום לא מקצרת את משך המחלה. תוכלו גם לקרוא על כך בכל אתר של קופת חולים. מה שכן, חייבים לשים לב להתנהגות של הילד והאנרגיה שלו. ילד חיוני ואנרגטי בחום של 39 מעלות? אין צורך להוריד! ילד "שפוך" בחום של 38 מעלות, ייתכן שהורדת חום תעזור. בשורה התחתונה, תשומת לב להתנהגות הילד בזמן מחלה היא זאת שחשובה באמת.

כאמור, אני מאמין גדול ביכולת של הורים לתפקד נכון, לעזור ולהקל בזמן שהילד לא במיטבו וגם לחזק ולמנוע. בפוסט הזה הבאתי כמה עקרונות חשובים וכמה טיפים שיכולים לעזור!

** חשוב: אין המידע מהווה התוויה או עצה רפואית, במקרה של בעיה רפואית יש להתייעץ עם רופא **

מה עוד חשוב לכם לדעת לעשות כשהילד חולה? יש לכם טיפים נוספים? אשמח לשמוע –  כתבו לי כאן למטה בתגובות.

טיסה עם תינוק, סיוט או חוויה?

מאת: נועם גונן, ליווי התפתחותי ואבחון מוטורי בילדים

אז החופש הגדול מאחורינו ואנחנו מתקרבים בצעדי ענק לתקופת החגים. והמשמעות: חופש, לפעמים גם בחו"ל.

בשביל הורים לתינוקות רק המחשבה על טיסה יכולה להציף בזיעה קרה. כולם זוכרים את הילד הוא שישב לידכם פעם שעות ובכה ללא הפסקה. אז נכון, טיסה היא לא דבר קל, מהסיבה הברורה שהתינוק נמצא במקום לא מוכר, ובלי יכולת לזוז. פשוט תחשבו על עצמכם בטיסה הראשונה בחייכם ותכפילו במאה.

מצד שני, אין שום סיבה לוותר על החופש המשפחתי או לחילופין להתחיל אותו מרוטי עצבים. והכי חשוב לקחת את זה באיזי ,ולא להילחץ. התינוק מתרגל לשינויים מהר יותר מאתנו. ברגע שאנחנו לידו ומספקים לו את כל הצרכים שלו הוא מאושר.

הנה כמה כללי זהב שיסייעו לכם ולתינוק לטיסה נעימה:

  • מאד חשוב שהתינוק יהיה בתנועה לאורך הטיסה ולכן מומלץ להוציא אותו כמה פעמים ולטייל במטוס. בזמן הזה ניתן להחזיק אותו בכמה מנחים שונים. בטן לבטן, גב לבטן ותוך כך לעשות מעגלים קטנים עם האגן שלנו, תנועה שמרגיעה את התינוק ונותנת לו תחושה שמזכירה את התנודות ברחם.
  • לשיר לו לדבר איתו להסביר לו כל דבר ודבר במטוס, גם אם זה נראה לנו הכי מצחיק ולא מתאים. התינוק קולט הכל גם אם הוא לא מבין את התוכן.

כמה סוגי מגע שיהיו נעימים לתינוק כשהוא שוכב בעריסה של המטוס, וגם יהוו סוג של משחק בשביל להעביר לו את הזמן:

  • להרגעה: נבצע תפיחות קלות על גוף התינוק כאשר כף היד שלנו פתוחה כמו חצי קערה, לאורך כל גופו, מלמעלה למטה.
  • נתחיל עם הרגליים: ניגע בהן במגע עמוק, שהוא מגע אסרטיבי ונעים אך עם זאת מאד ברור ונותן ביטחון. נעבור לכף הרגל ונעשה בעדינות את התנועות פלקס ופוינט שבאות מעולם הבלט. משם נעבור  לכיפוף רגל אחת ויישור השנייה והחלפה בין הצדדים.
  • נעבור לתנועת קירוב רגליי התינוק לידיים ע”י ערסול הרגליים וביצוע תפיחות קלות באגן, תנועה שהתינוקות מאד אוהבים כי היא גם משחררת את הגב וגם מאריכה אותו.
  • נעבור לידיים: נבצע הצלבות בידיים חיבוק הגוף כלפי פנים ופתיחת הידיים עד כדי יישור הזרועות החוצה ואז נבצע גם החלפת הידיים לסירוגין פעם זרוע שמאל למעלה והשנייה למטה ונחליף ידיים.
  • נגיש לו חפץ קל לאחיזה, שיכול להיות כדור עם חורים גדולים, בובה מרשרשת, ספוג. הרעיון בבחירת צעצוע לתינוקות קטנים היא שהם יהיו ללא משקל ,שיהיה להן צליל כל שהוא ושהם יהיו נוחים לאחיזה. לכן לא כדאי להוציא הרבה כסף על צעצועים בגיל הזה כי בדרך כלל מה שיעניין אותם זו כוס חד פעמית, מגבונים לחים או כל חפץ שלכם שאתם ממש צריכים כמו משקפי שמש ומפתחות  🙂
  • נבצע משחקי הצלבה: הצלבות ידיים, להגיש לו צעצוע מהצד בזמן שמחזיקים לו יד אחת כדי שיגיש את היד הנגדית.
  • נשאיר את התינוק לשכב גם על הצד, כדי שילמד גם את המנח החשוב הזה, אפשר להניח לו יד על הירך כדי לתת לו יותר ביטחון ונינוחות.
  • משחקים בשכיבה על הבטן: לתופף לו לאורך כל הגב כמו שעשינו על הבטן. ולגעת במגע עמוק.
  • לגעת לו בצדדים כדי לגרום לו קצת להעביר משקל כשהוא על הבטן
  • להגיש לו צעצועים טיפה יותר מרחוק כדי לגרום לו להרים יד אחת ולשחק עם הצעצוע.

 כפי שראיתם, יש כך כך הרבה דברים שאפשר לעשות בטיסה. אתם מוזמנים להדפיס את הדף, לקחת אותו איתכם ופשוט לבחור בכמה.

ועכשיו מה שנותר לעשות הוא להיכנס לאינטרנט ולהזמין טיסה  🙂

בהצלחה!

נועם גונן, ליווי התפתחותי ואבחון מוטורי בילדים. אתר: http://www.noambaby.co.il/

 

תזונה נכונה לילדים – הקלטת הוובינר עם ערן לשם ועדי אפרתי רסולי

הקלטת ההדרכה האינטרנטית (וובינר) בה אירחתי את תזונאית התינוקות והילדים, עדי רסולי. 

 

מה אתם חושבים על התזונה של הילדים שלכם ומה הבעיות איתן אתם מתמודדים? נשמח לקבל את תגובותיכם כן למטה ולענות על השאלות שלכם.

כוחו של חיבוק

קנגורו בפגיה של תל השומר

זה היה כמעט לפני שש וחצי שנים. במזל טוב נולדו לנו תאומים. אחד מהם נולד במשקל נמוך כך שהוא היה צריך לשהות בפגייה ל-3 שבועות. אני זוכר את הפעם הראשונה שנכנסתי לפגיה וראיתי את התינוקות הכל כך קטנים האלה (שלנו נראה גדול לעומתם כי הוא נולד בשבוע יחסית מאוחר בהשוואה אל רובם). לצד התינוקות הקטנים, חלקם באינקובטור וחלקם בעריסה מחוממת, ישבו אבות ואימהות.

אני זוכר את ההפתעה שלי כשראיתי שחלק מההורים היו לבושים רק בחלוקים כשמהחזה בולט ראש קטנטן מכוסה בכובע צמר. "זה הקנגורו", אמרה לי האחות, והסבירה שלקחת את התינוק הקטן ולשים אותו ללא בגדים ישירות על הגוף החשוף של האבא או האמא (מכוסים בחלוק), זאת אחת השיטות הטובות ביותר שעוזרות לעובר להתפתח. מכאן גם השם "קנגורו".

אני מודה שהייתי מופתע – אנחנו בבית חולים קונוונציונלי לגמרי והנה, משתמשים שם בשיטות מסורתיות וטבעיות שהוכח מחקרית שהן עוזרות. חוץ מההפתעה הייתי גם מאוד שמח שתהיה לי ולאשתי הזדמנות מופלאה ופשוטה שכזאת לעזור לקטנטן שלנו.

חיבוק הוא צורך אנושי בסיסי

כל ההקדמה הזאת נועדה להמחיש לכם את החיוניות שבמגע. קל להבין את זה וגם ליישם כשמדובר בתינוק פג שהרופאים אומרים שמגע קרוב וחם עוזר לו להתפתח. קל גם לשכוח את זה כשאנו בשגרת היום-יום הלפעמים מטורפת, ולהזניח את המגע, אפילו לזמן רב מדי.

כן, גם הילד שלך זקוק לאותו חיבוק וכפי שהוא עוזר כל כך לאותו עובר קטן, גם את הילד שלך הוא מחזק ומוסיף לו מימד חשוב, לא פחות ממזון איכותי.

למה חיבוק?

טוב, הרבה יחסי ציבור למשהו כל כך נעים אני מאמין שלא צריך יותר מדי לעשות, אבל הנה כמה נקודות לזכות החיבוק:

זמן איכות אמיתי – כבר דיברתי על כך שאיכות הזמן חשובה יותר מכמות הזמן אותו אתם מבלים עם הילד שלכם. אז חיבוק של חצי דקה שווה הרבה יותר מחצי שעה עם הילד כשאתם מחוברים לסמארטפון או לאינטרנט. חיבוק נותן את ההזדמנות לתת תשומת לב מלאה, כאן ועכשיו לילד שלכם שאתם מחבקים. 

חיזוק נפשי – ילד, במיוחד קטן, צריך להרגיש שההורים שלו נמצאים שם עבורו ואוהבים אותו. מילים יכולות להביע הרבה דברים אבל אצל ילדים קטנים המעשים חשובים יותר. חיבוק נוכח מראה לילד שאתם באמת שם, במלואכם, עם כל האהבה שלכם. חיבוק גם מחזק את יכולת ההתמודדות של הילד עם קשיים, כי הוא יודע, לא במחשבות אלא פיזית בגוף, שיש שם מישהו שיתמוך בו במה שהוא עושה או עובר, וזאת תחושה שתלווה אותו לכל חייו ותיתן לו בטחון בכל מה שהוא יעשה.

חיזוק פיזי – בפוסט הקודם כתבתי על חיזוק מערכת החיסון גם על ידי בילוי זמן איכות עם הילד. כי כשתשומת הלב המלאה שלכם היא עם הילד, הוא מרגיש רגוע, וכשהגוף ברגיעה, מערכת החיסון עובדת טוב יותר. זה עובד מצוין גם לגבי חיבוק – ילד מחובק = ילד רגוע = גוף מתפקד יותר טוב!

מתי לחבק?

מתי שרק אפשר כמובן 🙂 בבוקר כשקמים, ביציאה לגן או לבית הספר, בחזרה הביתה, כשמבלים אחה"צ יחד, לפני השינה ומתי שרק תרצו, בין לבין. אין לזה מינון יתר.

אבל מה עם ילדים שלא אוהבים חיבוק? עושים אתם את זה בהדרגה, לאט לאט, וכמובן שלא בכוח. וחשוב מאוד – אם זה לא קורה בהתחלה, לא להיות מתוסכלים, לא להאשים את הילד, אלא למצוא את הדרך המיוחדת אל הלב שלו. גם אם זה לא קורה מחר ולוקח זמן, אל תוותרו על האפשרות לחבק.

ודבר אחרון, אם עדין לא עשיתם את זה עד עכשיו או חיבקתם במינון נמוך, אני מבקש – בלי רגשות אשם. תמיד אפשר להתחיל מחדש,

מ ע כ ש י ו !

אשמח לשמוע מה אתם חושבים, כאן למה, בתגובות

מתכוננים לחורף בריא

הנה זה מגיע, והפעם נראה שזה על אמת (וככנראה שכדאי שאחליף כבר את שמיכת הקיץ בפוך) – החורף עושה סימנים שהוא כאן, וזה מצוין! 

למה זה כל כך טוב? אולי תשאלו, ואני יכול לומר שזה שמגיעה סוף-סוף עונה יציבה, זאת ברכה של ממש, במיוחד לילדים הקטנים ש"עונת המעבר" האחרונה גרמה להם להרבה צרות.

למה לצפות בחורף הזה?

תחזיות זה לא כל כך התחום שלי (וטוב שכך), אבל בהסתמך על הרבה חורפים בקליניקה והרבה ילדים שמגיעים אליה בחורף, גם החורף הזה ילדים (עד גיל 5 בעיקר), צפויים לחלות יותר ב"מחלות חורף" כמו: שפעת, הצטננות, חום, שיעול, נזלת וכדומה.

לילד עד גיל 5 זה נורמלי בהחלט לחלות 3-4 פעמים בחורף מחלה שהיא עקרונית מתחילה ומסתיימת בגבולות ברורים של סימפטומים וזמן. כלומר, שהיא לא נמרחת – נמשכת 2-4 ימים, נגמרת והילד בריא לחלוטין עד הסיבוב הבא, כחודש אחרי (בילדים יותר קטנים התדירות יכולה להיות טיפה יותר גבוהה).

איך להפוך את החורף ליותר בריא עבור הילדים?

לא אמליץ כאן על תכשיר או צמחי מרפא כי בעיני זה משהו שדורש התאמה אישית. מה שכן, יש כמה דברים שכל הורה, בלי שום הכשרה מוקדמת, יכול לעשות בבית כדי שהילד יחלה פחות בחורף הזה. אז הנה כמה טיפים טבעיים, יעילים ומאוד פשוטים לביצוע שזה יהיה ממש פשע לא ליישם אותם:

 

1. איוורור

בחורף כשקר, הנטייה היא לסגור את הבית, להפעיל חימום ולא לתת לאוויר נקי להיכנס, בין אם משיקולי חיסכון באנרגיה ובין אם פשוט לא רוצים שאויר קר יכנס הביתה. מה שקורה הוא שהאוויר שלא מתחלף, מכיל בין היתר גם ווירוסים, חיידקים ואלרגנים שהילד הביא עמו מהגן או מבית הספר, הם עושים חגיגה של ממש באוויר העומד וגם מנצלים את ההזדמנות להיכנס למערכת הנשימה שלכם ולהתחיל אולי לפתח משהו לא נעים.

הפתרון: פשוט לפתוח חלון לאיוורור. בין אם זה באופן קבוע או פעם בשעתיים-שלוש לפתוח לכמה דקות כדי לתת לאוויר חדש להיכנס ולישן לצאת. בונוס לכך הוא הרגשת הרעננות והאנרגיה שתרגישו כשייכנס אוויר רווי בחמצן והפחמן הדו חמצני שנפלט לכם מהריאות יתפנה החוצה.

 

2. שמן מטהר 

לאווירה הטובה בבית שחוזקה על ידי האוויר הטרי, כדאי להוסיף גם שמן מטהר. שמן כזה הוא הלבנדר, שאותה ממש פשוט וקל להשיג בכל חנות טבע. מומלץ לקחת מבער שמנים – כזה ששמים מתחת נר ומעל יש כלי קיבול, להוסיף קצת מים לכלי הקיבול ולטפטף למים כמה טיפות של שמן אתרי לבנדר. השמן יפיץ ניחוח נעים וגם יעזור בטיהור האוויר מכל מיני יצורים קטנטנים ומזיקים שהוזכרו מקודם. 

 

3. זמן איכות אמיתי עם הילדים

מה בדיוק הקשר למניעת מחלות? אז ככה, מערכת החיסון עובדת הכי טוב כשאנו רגועים. כשאדם נמצא בלחץ-סטרס, התיפקוד של מערכת החיסון יורד. זה נבדק והוכח מחקרית ותקף גם אצל ילדים קטנים. ומה מפחית מתח אצל ילדים? אחד הדברים המשמעותיים ביותר הוא זמן איכות עם אבא או אמא. כשאחד ההורים מקדיש את מלוא תשומת הלב לילד, הילד רגוע. כשהילד רגוע, מערכת החיסון מתפקדת טוב יותר ויודעת להילחם יותר ביעילות בכל פולש.

מה לעשות? לקבוע לכם זמן ביומן בו אתם מבלים עם הילד. כאן האיכות חשובה יותר מהכמות. כלומר, זמן קצר בו אתם ממש אחד על אחד עם הילד, ללא הפרעות של מיילים, SMS, טלפונים מהעבודה, אלא נטו עם הילד, עדיף על בילוי זמן ממושך יותר עם הילד כשברקע כל זה. מבטיח לכם שהרווח יהיה של שני הצדדים וגם אתם תהיו קצת יותר שמחים ורגועים (והעבודה באמת יכולה לחכות במקרה הזה).

 

זהו – בשלושת הטיפים האלה אני חותם את הרשימה, למרות שיכולתי לתת עוד עשרה בקלות. למה רק שלושה? כדי שיהיה לכם הכי קל ליישם. כשנותנים רשימה גדולה לרוב זה נראה כבד מדי ומתקשים לבחור. כאן אין הרבה אפשרות בחירה – איוורור, לבלות זמן איכות עם הילד ולקנות שמן ולשים במבער שמנים. זה הכל וזה עובד. 

בהצלחה וחורף נעים!

אשמח לשמוע את דעתכם. כתבו לי כאן למטה, בתגובות

שינה טובה הרבה יותר לילדים (וגם להורים)

הקלטת הוובינר (הרצאה אינטרנטית) בנושא בעיות שינה אצל תינוקות וילדים, בו אירחתי את יועצת השינה לילדים, ליאת מאיו-אנגל.

בהרצאה דיברנו על הסיבות לבעיות שינה ועל פתרונות מעשיים, וליאת נתנה שורה של פתרונות כאלה הניתנים ליישום בבית על ידי כל הורה.

 

צפייה והאזנה נעימים!

 

 

נשמח לקבל את התגובות שלכם, כאן למטה.

מה משפיע על הראייה של הילדים ואיך לאבחן בעיית ראייה בבית?

    מאת: מיטל הופמן, אופטומטריסטית מוסמכת   

מספר הילדים הזקוקים לתיקון ראיה היום גבוה משמעותית ממספרם לפני שנים כאשר הסיבות לכך הן מגוונות ומחולקות לסיבות גנטיות וסביבתיות.

בסיבות הסביבתיות ניתן להצביע על תזונה, שימוש מאסיבי בסמארטפונים או מסכים הנמצאים קרוב לעיניים דוגמת האייפד וישיבה ממושכת מול מסך המחשב או הטלויזיה כגורמים לירידה באיכות הראיה.

אבחון מוקדם שווה זהב

לא תמיד פשוט לאבחן בעיית ראיה, אבל לנו ההורים יש תפקיד חשוב בזיהוי ואבחון מוקדם ע"י התבוננות בילד, תשומת לב לפרטים קטנים וביקורות אצל מומחים. כמובן שזה משמעותי במיוחד אם יש במשפחה היסטוריה של בעיות ראיה כמו פזילה, עין עצלה או מרכיבי משקפיים עם מרשם גבוה.

עין עצלה מוגדרת כעין שאינה רואה טוב למרות שמערכת הראיה תקינה ונוצרת עקב חוסר גירויים ראייתיים בתקופה הקריטית של התפתחות הראיה, עקב פזילה, חסימה פיזית (למשל קטרקט או צניחת עפעף), או מרשם לא מתוקן.

בישראל תינוקות עוברים אבחון ראשוני של בדיקת "החזר אדום" כבר בבית חולים על מנת לאבחן קטרקט מולד או מחלות רשתיות אחרות.

כיוון שמערכת הראיה מתפתחת רק בחודשים הראשונים של התינוק, מומלצת בדיקה נוספת אצל רופא עיניים בגיל חצי שנה עד שנה. כאשר בשלב הזה חשוב לשלול פזילה, או קיומו של מרשם גבוה שעלול לגרום לעין עצלה.

בגילאים האלה גשר האף של התינוק אינו מפותח ויכול להיווצר מצב שנראה כמו פזילה אבל לחלוטין תקין, ולהיפך, לפעמים נראה שאין בעיה אך קיימת פזילה גלויה או סמויה.

הראיה של הילד שלי תקינה, האם כדאי להיבדק שוב ומתי?

במידה והבדיקה תקינה, מומלץ להיבדק שוב בגיל שלוש שבו יש תקשורת עם הילד והוא יכול לשבת על כיסא ולזהות תמונות בגדלים שונים ממרחק ע"י לוח סנלן.

בסביבות גיל 6 מערכת הראיה מתייצבת וחדות הראיה קרובה לזאת של מבוגר.
כדאי לבצע בדיקת ראיה מקיפה לפני הכניסה לכיתה א, גם מכיוון שהילד כבר מתקשר עם הבודק ויכול לקרוא ממרחק רב, לזהות טשטוש וכפילות וגם כדי לוודא שהוא מוכן לדרישות מערכת החינוך.

ידוע שהרבה מבעיות קשב וריכוז ובעיות התנהגותיות אחרות מקורן בבעיות ראיה.

למה כדאי לשים לב בבית?

  • אם נדמה לכם שעין אחת פונה לכיוון האף או החוצה, כדאי לפנות לרופא עיניים מומחה לילדים
  • אם יש שינוי בגודל האישונים בין עין ימין לעין שמאל
  • אם הילד מתקרב מאוד למסך הטלויזיה
  • סינוור בשמש או תלונות על יובש בעין
  • ילד שנתקל בחפצים או נופל הרבה
  • מיצמוץ רב, שיפשוף העיניים או כיווץ העפעפים על מנת למקד את הראיה
  • אם הילד נחבל באזור העיניים או סובל מדלקות עיניים תכופות
  • ילד שמתלונן על טישטוש או כפילות

חשוב לדעת שגם אם הילד אינו מתלונן אין זה אומר שהכל תקין, לעיתים יש פזילה סמויה שמופיעה רק כשהילד חולה או עייף, לעיתים יש עין דומיננטית ש"מחפה" על עין שלא רואה טוב ולכן הילד אינו מתלונן. ליקוי ראיה שאינו מטופל כראוי בתקופה הקריטית של השנים הראשונות עלול להתפתח לעין עצלה ולנזק בלתי הפיך.

לסיכום, כדאי להקפיד על בדיקות תקופתיות עד גיל 6 אצל רופא עיניים שמתמחה בילדים ואחרי גיל 6 אצל אופטומטריסט מורשה.

הכותבת: מיטל הופמן, אופטומטריסטית מוסמכת, בעלים של מיי אופטיק במודיעין